קרה לכם פעם שעזרתם לחבר טוב שוב ושוב, ופתאום הוא פשוט הפסיק לדבר איתכם? תארו לעצמכם כמה זה כואב. זה בדיוק מה שמרגיש ה' כשהוא פונה אל בני ישראל. הוא קורא לאנשים שחיים באותו הזמן ואומר להם הַדּוֹר אַתֶּם, כלומר, אתם האנשים של הדור הזה, שימו לב אלי. ה' מבקש מהם רְאוּ דְבַר ה'. בדרך כלל אנחנו שומעים דיבורים ולא רואים אותם, אבל כאן ה' מבקש מהם לא רק להקשיב לאוזן, אלא ממש להתבונן עמוק בתוך הלב ולהבין באמת.
ה' שואל אותם שאלה כואבת: הֲמִדְבָּר הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל אִם אֶרֶץ מַאְפֵּלְיָה? המילה מַאְפֵּלְיָה מתארת מקום של חושך מוחלט וחזק מאוד. ה' בעצם שואל אותם: האם הייתי בשבילכם כמו מדבר יבש או כמו ארץ חשוכה שאי אפשר למצוא בה כלום? הרי המציאות הייתה הפוכה לגמרי, וה' תמיד דאג להם ונתן להם את כל מה שהם צריכים. לכן ה' כל כך מתפלא כשהוא שומע את העם אומרים רַדְנוּ. משמעות המילה היא התנתקנו והתרחקנו. ה' שואל בעצב למה הם החליטו פתאום לעזוב ולנתק את הקשר הטוב שהיה להם איתו במשך כל כך הרבה שנים.