תארו לעצמכם כלה ביום החתונה שלה. האם הגיוני שהיא תשכח להתקשט לקראת האירוע? הנביא שואל האם ייתכן שאישה תשכח את עדיה, כלומר את התכשיטים שלה, או שתשכח את קשוריה, שהם סרטים יפים שהיא קושרת בשיער כדי להיראות חגיגית. התשובה היא כמובן שלא. הטבע שלנו הוא תמיד לזכור את הדברים שהכי יקרים וחשובים לנו.
דרך הציור הזה, הנביא מראה עד כמה מוזר ומפתיע מה שקרה לעם ישראל. הקשר בין ה' לעם שלנו הוא קשר עמוק של אהבה, ממש כמו נישואין שהתחילו עוד כשעמדנו יחד מול הר סיני והתורה חיברה בינינו. ה' הוא מקור החיים שלנו והדבר הכי חשוב שיש. ובכל זאת, במקום לזכור את הקשר המיוחד הזה, העם פשוט שכח את ה' והלך אחרי דברים אחרים.
כדי להראות כמה המצב הזה עצוב, מופיעות המילים ימים אין מספר. המילים האלו מדגישות שהשכחה הזאת לא קרתה רק ליום אחד או לזמן קצר, אלא נמשכה המון זמן. הנביא מנסה לעזור לעם להבין כמה זה לא טבעי לשכוח את מי שכל כך קשור אלינו, ולעורר אותם לחזור ולשמור על הקשר היקר עם ה'.