קרה לכם פעם שממש רציתם שילדים אחרים יהיו חברים שלכם, עד כדי כך שהתחלתם לחקות את ההתנהגות שלהם, אפילו אם היא לא הייתה טובה? הנביא כועס על עם ישראל שעושה בדיוק את זה מול העמים הזרים והאלילים שלהם. הוא שואל אותם מדוע תֵּיטִבִי את דַרְכֵּךְ, כלומר, למה אתם מקשטים ומייפים את ההתנהגות שלכם כדי לְבַקֵּשׁ אַהֲבָה, רק כדי שהעמים האחרים יתחברו אליכם ויאהבו אתכם. במילה לָכֵן הנביא נשבע ואומר להם דבר קשה: גַּם אֶת־הָרָעוֹת לִמַּדְתְּ אֶת־דְּרָכָיִךְ. עם ישראל התרגל לעשות מעשים כל כך לא טובים, עד שבמקום לשמש דוגמה טובה, הם עשו דברים רעים יותר מכולם, ואפילו האומות שכבר היו רעות בעצמן יכלו ללמוד מהם איך להתנהג בצורה גרועה יותר.
ירמיהו, פרק ב׳, פסוק ל״ג
מַה־תֵּיטִ֥בִי דַרְכֵּ֖ךְ לְבַקֵּ֣שׁ אַהֲבָ֑ה לָכֵן֙ גַּ֣ם אֶת־הָרָע֔וֹת (למדתי) [לִמַּ֖דְתְּ] אֶת־דְּרָכָֽיִךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.