לאחר הנדודים במדבר השומם, ה' הכניס את עם ישראל אֶל־אֶרֶץ הַכַּרְמֶל, מקום עשיר ופורה המשופע בשדות, כרמים ומטעים הצפופים כיער. המטרה הייתה לזכות את העם בשפע גשמי ורוחני גם יחד, לֶאֱכֹל פִּרְיָהּ וְטוּבָהּ. אולם בני ישראל השיבו בכפיות טובה, ומיד עם כניסתם לארץ הם השחיתו אותה במעשים מגונים, וַתָּבֹאוּ וַתְּטַמְּאוּ אֶת־אַרְצִי. ארץ ישראל היא מקום הנתון להשגחת ה' התמידית, ולכן חומרת החטא מודגשת בכך שוְנַחֲלָתִי שַׂמְתֶּם לְתוֹעֵבָה. בניגוד לטומאה שרק פוגעת בהצלחה הגשמית, עבודת האלילים של העם הוגדרה כתועבה חמורה שהרחיקה לחלוטין את השכינה מן הארץ.
ירמיהו, פרק ב׳, פסוק ז׳
וָאָבִ֤יא אֶתְכֶם֙ אֶל־אֶ֣רֶץ הַכַּרְמֶ֔ל לֶאֱכֹ֥ל פִּרְיָ֖הּ וְטוּבָ֑הּ וַתָּבֹ֙אוּ֙ וַתְּטַמְּא֣וּ אֶת־אַרְצִ֔י וְנַחֲלָתִ֥י שַׂמְתֶּ֖ם לְתוֹעֵבָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.