יצא לכם פעם לראות מישהו שאמור לשמש דוגמה טובה לכולם, עושה פתאום משהו ממש לא בסדר? תארו לעצמכם כמה זה מאכזב. זה בדיוק מה שקרה לעם ישראל באותה תקופה. האנשים שהיו אמורים להיות המנהיגים הרוחניים וללמד את כולם איך להתנהג, גַּם נָבִיא גַּם כֹּהֵן, התחילו בעצמם לעשות מעשים רעים. במקום להדריך את העם בדרך הישר של התורה, הם התקלקלו. הנביא מסביר שהם חָנֵפוּ, כלומר הפכו למושחתים. במקום להיות אמיצים, להגיד לעם את האמת ולהעיר להם כשהם טועים, הם ניסו למצוא חן בעיני האנשים, החניפו להם ואמרו להם רק דברים שהם רצו לשמוע, גם אם זה היה שקר. אבל הדבר הכי עצוב קרה במקום הקדוש מכל. ה' אומר גַּם בְּבֵיתִי מָצָאתִי רָעָתָם. המנהיגים האלה לא התביישו ולא פחדו מה', והם עשו את המעשים הרעים שלהם ממש בתוך בית המקדש. הם אפילו הכניסו לשם פסלים של עבודה זרה והתפללו אליהם בתוך הבית של ה', המקום הטבעי שבו הם היו אמורים לשרת אותו בנאמנות.
ירמיהו, פרק כ״ג, פסוק י״א
כִּֽי־גַם־נָבִ֥יא גַם־כֹּהֵ֖ן חָנֵ֑פוּ גַּם־בְּבֵיתִ֛י מָצָ֥אתִי רָעָתָ֖ם נְאֻם־יְהֹוָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.