אדם החווה דמיון אנושי נדרש להציג אותו ככזה, והַנָּבִיא אֲשֶׁר אִתּוֹ חֲלוֹם בלבד יְסַפֵּר חֲלוֹם כסיפור רגיל וחסר תוקף נבואי. לעומת זאת, מי שקיבל מסר מאת ה', וַאֲשֶׁר דְּבָרִי אִתּוֹ, נדרש להשתמש בהיגיון ויְדַבֵּר דְּבָרִי אֱמֶת באופן ברור, מבלי לערב בו הבלים. כדי להמחיש את הפער בין השקר לאמת, נשאלת השאלה מַה לַתֶּבֶן אֶת הַבָּר, כלומר כיצד ניתן להשוות בין קש פשוט הראוי לבהמות לבין תבואה נקייה המיועדת למאכל אדם. משל זה מדגיש כי נבואה אלוהית היא אמת צרופה הנקייה מפסולת, אם כי יש שלמדו ממנו שכשם שאין תבואה ללא קש כך אין חלום ללא דברים בטלים, או שההפרדה החותכת ביניהם מסמלת את ההבדלה בין רשעים לצדיקים.
ירמיהו, פרק כ״ג, פסוק כ״ח
הַנָּבִ֞יא אֲשֶׁר־אִתּ֤וֹ חֲלוֹם֙ יְסַפֵּ֣ר חֲל֔וֹם וַאֲשֶׁ֤ר דְּבָרִי֙ אִתּ֔וֹ יְדַבֵּ֥ר דְּבָרִ֖י אֱמֶ֑ת מַה־לַתֶּ֥בֶן אֶת־הַבָּ֖ר נְאֻם־יְהֹוָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.