ירמיהו, פרק ל״א, פסוק י״ד

Jeremiah 31:14Sefaria

וְרִוֵּיתִ֛י נֶ֥פֶשׁ הַכֹּהֲנִ֖ים דָּ֑שֶׁן וְעַמִּ֛י אֶת־טוּבִ֥י יִשְׂבָּ֖עוּ נְאֻם־יְהֹוָֽה׃ {פ}

תארו לעצמכם שאתם מנסים לפייס אדם שכועס מאוד, ורק כשאתם מזכירים לו מעשה אחד מיוחד של חברות אמיתית, הלב שלו מתרכך והוא סולח. כשעם ישראל גלה מארצו בגלל חטאים של עבודה זרה שהוכנסה לבית המקדש, האבות והאימהות ביקשו מה' שירחם ויסלח, אך ה' סירב. אז קמה רחל אמנו ובכתה מרה על ילדיה, עשרת השבטים שהורחקו למקום נסתר. רחל הזכירה לה' את הרחמים שגילתה כלפי אחותה לאה, כששתקה וויתרה לה כדי שלא תתבייש ביום חתונתה. בזכות הוויתור והאהבה של רחל, ה' הסכים לסלוח לעם ישראל.


מתוך הסליחה הזו, ה' מבטיח עתיד נפלא. בזמן הגלות, עבודת המקדש פסקה והכוהנים לא יכלו לקבל את מתנות הכהונה מבשר הקורבנות. אך לעתיד לבוא, כשבית המקדש ייבנה מחדש, הארץ תתברך ועם ישראל יביא המון קורבנות בשמחה. ה' מבטיח וְרִוֵּיתִי, כלומר, אני אתן להם שביעה מוחלטת, שפע של דָּשֶׁן, שהוא מאכל משובח וטוב. כך, וְרִוֵּיתִי נֶפֶשׁ הַכֹּהֲנִים דָּשֶׁן, הכוהנים יהיו מלאים בשמחה, בשובע ובטוב.


הברכה הזו לא נשארת רק אצל הכוהנים. ה' מבטיח לכולם וְעַמִּי אֶת־טוּבִי יִשְׂבָּעוּ. ברגע שעבודת המקדש חוזרת ומתקיימת כמו שצריך, היא פועלת ממש כמו צינור שמעביר שפע לכל הארץ. כך כל עם ישראל יזכה לשבוע מכל הטוב והברכה שמגיעים ישירות מאת ה'.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ג
פסוק ט״ו

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.