תארו לעצמכם שאתם חוזרים הביתה אחרי מסע ארוך מאוד שבו הייתם רחוקים, איך הייתם מרגישים? כשהעם שלנו יחזור לארץ ישראל אחרי שנים ארוכות שבהן היה רחוק ממנה, זה יהיה אירוע מרגש ומלא בניסים. ה' בעצמו יאסוף את כולם וישמור עליהם באהבה, ממש כמו רועה ששומר על הכבשים שלו. בדרך חזרה העם בִּבְכִי יָבֹאוּ, הם יבכו דמעות של תפילה ויבקשו לחזור הביתה, וּבְתַחֲנוּנִים הם יתפללו מלאי תקווה.
המסע הזה יהיה מיוחד מאוד ונוח להפליא. בהתחלה ה' מבטיח אוֹבִילֵם, כלומר הוא יישא אותם בדרך נס כי אולי לא יהיה להם כוח ללכת בעצמם, ולאחר מכן הוא מבטיח אוֹלִיכֵם, הוא יוביל אותם בבטחה כשהם כבר יוכלו לצעוד על הרגליים. התנאים בדרך יהיו הכי טובים שיש. ה' יכוון אותם אֶל־נַחֲלֵי מַיִם, ממש על שפת נחלים זורמים כדי שיוכלו לשתות בקלות ולא להיות צמאים. הם יצעדו בְּדֶרֶךְ יָשָׁר, מסלול חלק ונוח בלי שום אבנים ומכשולים, כדי שוודאי לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ ולא ייפלו.
ולמה ה' עושה עבורם את כל החסד הזה? הוא מסביר כִּי־הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב, ה' דואג לנו מתוך אכפתיות עמוקה, בדיוק כמו שאבא אוהב ודואג לבן שלו. לכן הוא גם קורא לעם וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא, התואר בכור כאן לא אומר מי נולד ראשון, אלא זו מילת חיבה שמראה עד כמה העם אהוב ויקר לה', כמו בן בכור לאבא שלו.