יצא לכם פעם להסביר למישהו שממש לא התכוונתם לעשות משהו, והבאתם הוכחות לזה? זה בדיוק מה שעושה יפתח השופט. הוא שולח הודעה למלך בני עמון ומוכיח לו שעם ישראל מעולם לא תכנן לכבוש את האזור שלו.
יפתח מסביר: כִּי בַּעֲלוֹתָם מִמִּצְרָיִם וַיֵּלֶךְ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, כלומר בני ישראל הלכו בדרך ארוכה ועוקפת במדבר. אם הם היו מתכננים לתקוף, הם היו בוחרים במסלול הרבה יותר קצר וישיר. לאחר מכן נאמר שהם הלכו עַד יַם סוּף. אפשר לשאול, הרי הם כבר חצו את הים, אז למה לכתוב שהם הלכו עד אליו? ההסבר הוא שבני ישראל לא חצו את הים מצד אחד לצד השני, אלא נכנסו ויצאו מאותו הצד בדיוק. ה' עשה את הנס הזה רק כדי להציל אותם, ואחר כך הם פשוט המשיכו ללכת לאורך חוף הים.
משם הפסוק מדלג על מסעות רבים וכותב מיד וַיָּבֹא קָדֵשָׁה. למה לדלג ישר לעיר קדש? כי שם קרה דבר חשוב: משם משה שלח שליחים וביקש יפה רשות לעבור בארץ אדום ומואב בשלום. רק בגלל שהמלכים סירבו, עם ישראל נאלץ לשנות את המסלול ולהקיף את האזור מרחוק. כל זה מוכיח למלך עמון שעם ישראל ממש לא חיפש מלחמה.