ויקרא, פרק י״ג, פסוק נ״ו

כאשר הכהן בוחן את הבגד בשנית ורואה כי כֵּהָה הַנֶּגַע, כלומר צבעו העז דהה ונחלש מעצמו אַחֲרֵי הֻכַּבֵּס אֹתוֹ, התורה מציגה פתרון החס על ממונו של האדם. במקום להשמיד מיד את הבגד כולו, הכהן מצווה וְקָרַע אֹתוֹ מִן הַבֶּגֶד, כלומר לנתק לחלוטין את החתיכה הנגועה בלבד כדי לשרוף אותה, וכך ניתן להציל את שאר הבגד ולתקנו בעזרת טלאי. חובת קריעה זו חלה על כל סוגי החומרים, ולכן מפורט שיש לבצעה אוֹ מִן הָעוֹר, אף שהוא עשוי כמקשה אחת. הדין נכון גם אם הנגע הוא אוֹ מִן הַשְּׁתִי אוֹ מִן הָעֵרֶב, שכן גם בחוטים שחיתוכם עלול לגרום להתפוררות, יש להסיר אך ורק את המקום הנגוע כדי להציל כמה שניתן מתוך התחשבות כלכלית.