שמתם לב פעם שלפעמים, ממש באמצע נושא, התורה עוצרת ומתחילה דיבור חדש לגמרי? התורה מסבירה לנו על חגי השנה לפי הסדר, ופתאום מופיעות המילים וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה. למה ה' פותח בדיבור חדש? התשובה היא שעכשיו אנחנו מגיעים לחגים של החודש השביעי, כמו ראש השנה ויום הכיפורים. בניגוד לחג השבועות שמחובר לפסח ואי אפשר להפריד ביניהם, החגים של החודש השביעי עומדים לגמרי בפני עצמם כחגים עצמאיים.
יש כאן גם שינוי מאוד מיוחד. פסח ושבועות הם חגים שמזכירים לנו את ההיסטוריה שלנו כעם. אבל עכשיו מתחילה תקופה של הסתכלות פנימה. זה הזמן שלנו לבדוק את המעשים שלנו, להודות על כל הטוב שקיבלנו ולנסות להיות טובים יותר. כשאנחנו חושבים על יום משפט, זה יכול קצת להלחיץ, ולכן מופיעה המילה לֵּאמֹר. ה' מבקש ממשה להעביר לעם מסר מרגיע ואוהב. מלך רגיל אולי מנסה להפחיד את האנשים שלו ביום המשפט כדי להראות כמה הוא חזק, אבל ה' הוא מלך רחמן שרוצה בטובתנו. הוא מלמד אותנו שאם רק נרצה לתקן את עצמנו, יום הדין הופך ליום של שמחה, של סעודות חג ושל קרבה גדולה אליו. והדבר הכי משמח הוא שהחג הזה שייך ממש לכולם. הדיבור הזה פונה לכל אחד ואחת, גם לאנשים שהצטרפו לעם ישראל מבחוץ. כולם עומדים יחד, באהבה ובאחדות גדולה.