יצא לכם לשים לב שכאשר מתקרב חג, אנחנו תמיד מתחילים ללמוד עליו בבית הספר, בגן או בבית? המנהג המיוחד הזה התחיל כבר במדבר. אחרי שמשה רבנו לימד הרבה הלכות שקשורות רק לכוהנים ולעבודת המשכן, הוא פונה עכשיו אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. הסיבה לכך היא שהחגים שייכים לכל עם ישראל בשווה, לכל ילד וילדה, ולא רק לאנשים מסוימים.
משה לא סתם מונה את שמות החגים במהירות. המילה וַיְדַבֵּר מלמדת אותנו שמשה פירט, הרחיב והסביר להם את כל ההלכות והכללים של לוח השנה שלנו. הוא קורא לחגים אֶת מֹעֲדֵי ה' כדי ללמד אותנו דבר מדהים. בניגוד לשבת, שהיא קדושה ותמיד מגיעה ביום השביעי מאז בריאת העולם, החגים תלויים בנו. ה' נתן לנו, לבני האדם, את הכוח לקבוע מתי יתחיל חודש חדש. כאשר אנחנו חוגגים ומקדשים את הזמן כאן למטה בארץ, הקדושה הגדולה מתעוררת גם למעלה בשמיים. באותו רגע משה גם קבע את הכלל החשוב שמלווה אותנו עד היום: בכל פעם שמגיע חג, אנחנו לומדים את ההלכות והסיפורים שקשורים אליו בדיוק באותו הזמן, וכך אנחנו מבינים וחווים את החג בצורה הטובה ביותר.