תארו לעצמכם מצב שבו מבקשים מכם לעשות משימה שקצת קשה לכם, ובמקום לנסות ולהשתדל, אתם פשוט מחליטים שאתם לא רוצים בכלל. זה בדיוק מה שקרה לבני ישראל רגע לפני הכניסה לארץ. משה מזכיר לעם את הרגע העצוב שבו הם סירבו להיכנס לארץ ישראל.
כשהוא אומר להם וְלֹא אֲבִיתֶם לַעֲלֹת, הוא מתכוון שהם פשוט לא רצו לעלות לארץ. זה לא היה רק פחד רגיל ומובן מאויבים חזקים. המילה אביתם קשורה לרצון אמיתי מכל הלב, והסירוב שלהם הראה שבעצם הם לא באמת האמינו שה' ייתן להם את הארץ. מתברר שכאשר הם ביקשו לשלוח את המרגלים, הם לא חיפשו רק את הדרך הכי טובה להיכנס, אלא רצו לבדוק אם זה בכלל אפשרי. הם שכחו לגמרי שהניצחון לא תלוי בכוח הצבאי שלהם, אלא שזו מתנה מה', שיילחם בשבילם. לכן, משה מאשים באופן ישיר את העם עצמו על כך שגילה חולשה.
בהמשך מופיעות המילים וַתַּמְרוּ אֶת פִּי ה'. המשמעות של המילה ותמרו היא למרוד, להתעקש ולעשות בדיוק את ההפך ממה שמבקשים. ה' ציווה עליהם במפורש להיכנס לארץ, ובתור העם שלו הם היו צריכים לסמוך עליו לגמרי, להאמין בו ולעשות את מה שביקש, אפילו אם המשימה נראתה להם מפחידה ומסוכנת מאוד.