לאחר כישלון חטא המרגלים, נגזר על דור היוצאים ממצרים עונש קשה המשנה לחלוטין את מסלול מסעם. במקום להמשיך ולהתקדם אל עבר הארץ המובטחת, הם מצווים כעת לסגת לאחור ולשוב אל תוך השממה.
המילה ואתם מתייחסת באופן ספציפי לדור האבות שחטא [ביאור יש"ר]. הציווי פנו לכם משמעותו לפנות לאחור [רש"י, רבנו בחיי, ביאור יש"ר], ויש המפרשים זאת גם במובן מטפורי, שיומם וזמנם של בני הדור פנה וחלף [שפתי כהן]. ההוראה וסעו המדברה מורה להם לחזור אל תוך המדבר ולנדוד שם עד יום מותם [ביאור שטיינזלץ], כאשר המסע אל המדבר מסמל גם את ההליכה אל מקום קבורתם [שפתי כהן]. הכיוון הגיאוגרפי הוא דרך ים סוף, כלומר לכיוון הים [ביאור שטיינזלץ], ביטוי שרומז גם על כך שסופו של כל אדם למות [שפתי כהן].
הפרשנים מסבירים כי התוכנית האלוהית המקורית הייתה שונה בתכלית. ה' התכוון להעביר את בני ישראל צפונה אל תוך הארץ דרך רוחב ארץ אדום, אך חטאם קלקל את התוכנית וגרם לעיכוב של עשרות שנים [רש"י]. קביעה זו מעוררת קושי, שהרי ידוע כי מלך אדום סירב מאוחר יותר לתת לישראל לעבור בגבולו. על כך מוצגות מספר תשובות: גישה אחת גורסת כי אילו ישראל לא היו חוטאים, ה' היה נותן בלב מלך אדום להסכים למעבר [גור אריה בשם הרא"ם, ברכת אשר על התורה]. דעה אחרת טוענת כי לולא החטא, ישראל היו פשוט כובשים ויורשים את אדום, עמון ומואב כבר באותה שעה [ברכת אשר על התורה בשם משכיל לדוד]. מנגד, ישנו הסבר גיאוגרפי לפיו המסלול המקורי כלל לא עבר בתוך ארץ אדום עצמה, אלא בסמוך לגבולה הצפוני, אזור שנקרא "דרך הר שעיר" רק בשל קרבתו אליה [גור אריה].
בפועל, עקב החטא, מסלולם השתנה. הם נצטוו לסגת למדבר המפריד בין ים סוף להר שעיר, להימשך לכיוון הים, ולהקיף את הר שעיר מדרום, ממערב למזרח [רש"י, ביאור יש"ר].
מהות העונש לא הייתה רק שהייה פסיבית במדבר, אלא גזירה של טלטול ונדידה מתמדת ממקום למקום לאורך ארבעים שנה [העמק דבר, ביאור שטיינזלץ]. לנדידה זו היו מספר מטרות עמוקות: ראשית, למנוע חילול ה' בעיני המצרים והכנענים, שעלולים היו לחשוב כי ה' הושיב את ישראל במדבר משום שאין לו כוח להכניסם לארץ. שנית, ללמד את עם ישראל את מהותו של עונש הגלות והפיזור, המאופיין בחוסר מנוחה ומעבר ממקום למקום. ושלישית, כדי שכבוד ה' ימלא את כל הארץ. למעשה, בני דור המדבר לא רצו להיכנס לארץ מחשש שישובו למצרים, והעדיפו להישאר במדבר כאנשים חופשיים. לכן, גזירת הטלטול והנדידה הבלתי פוסקת הייתה עבורם קשה וכואבת אפילו יותר מעצם הגזירה שימותו במדבר [העמק דבר].