דברים, פרק א׳, פסוק ל״ח

יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן הָעֹמֵד לְפָנֶיךָ, משרתך האישי הנמצא תמיד במחיצתך, זכה להיכנס לארץ בזכות ענוותנותו ושירותו, וכיוון שתלמיד נחשב כגופו של רבו כניסתו נחשבת כאילו משה עצמו נכנס. בזכות כך שמילא את רצון ה', יהושע ניצל מגזירת דור המדבר והוּא יָבֹא שָׁמָּה לא רק כאדם פרטי, אלא כמנהיג שייעודו להביא עמו את העם כולו. בשל כובד המשימה משה מצטווה אֹתוֹ חַזֵּק, ולתמוך בו באמצעות דברי עידוד והכנה מעשית להנהגה כללית. הוראה זו ניתנה כִּי־הוּא יַנְחִלֶנָּה אֶת־יִשְׂרָאֵל, כלומר הוא זה שינחיל לעם את ארץ ישראל.