דברים, פרק א׳, פסוק כ״ג

וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר אך לא בעיני ה', שכן משה הסכים לבקשה רק בתקווה שהיענותו המהירה תנסוך בעם ביטחון והם יוותרו על הרעיון, או משום שסבר בתום לב שהם מבקשים לפעול בדרך הטבע כדי לתכנן את הכיבוש ולעורר חיבה לארץ. לשם כך הוא מתאר וָאֶקַּח מִכֶּם נציגים מובחרים מתוך העם, ולא שכירי חרב זרים, כדי שיתאהבו בארץ וידביקו את כולם בהתלהבותם. המשלחת כללה שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים, מספר המעיד על סיור פומבי ולא על ריגול חשאי, אך משה נמנע מלהצמיד להם תוארי כבוד משום שסירב לשבח אותם לאחר שחטאו. החלוקה של אִישׁ אֶחָד לַשֵּׁבֶט באה להדגיש ששבט לוי לא נטל חלק במשלחת, הן כדי לשבח אותם על כך שלא היו שותפים לעצה הרעה וניצלו מגזירת המוות במדבר, והן כרמז מצד משה שנועד לאותת לעם על אי שביעות רצונו מכלל המהלך.