השליחים יצאו לדרכם, וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ הָהָרָה, בהליכה אל הנגב התואמת את ציווי משה, אולם פנייה זו היוותה גם סטייה רוחנית מדרך הישר. הם סיירו ברחבי הארץ בתבנית מצטלבת כדי לבחון כל צעד לעומק מבלי לעורר חשד, ובסיום סיורם כיחידים וַיָּבֹאוּ עַד־נַחַל אֶשְׁכֹּל שבדרום. מקום זה, שנקרא כך על שם אשכול הענבים שיכרתו ממנו לקראת חזרתם, שימש עבורם כנקודת כינוס. דווקא שם וַיְרַגְּלוּ אֹתָהּ, כלומר את ארץ ישראל, כאשר הסכימו ביניהם לחפש את חולשות העמים ולהוציא את דיבת הארץ במקום להסתפק בראיית טובתה.
דברים, פרק א׳, פסוק כ״ד
פרשת דברים
וַיִּפְנוּ֙ וַיַּעֲל֣וּ הָהָ֔רָה וַיָּבֹ֖אוּ עַד־נַ֣חַל אֶשְׁכֹּ֑ל וַֽיְרַגְּל֖וּ אֹתָֽהּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.