משה כורך את חטא המרגלים עם עונשו האישי כדי להדגיש כי שרשרת האירועים שמנעה את כניסתו לארץ החלה בעוון זה, שגרר את שנות הנדודים והוביל בסופו של דבר לכישלונו במי מריבה. הוא מתאר כי גם-בי התאנף ה', כלומר הפעיל כלפיו את מידת הדין הנתפסת ככעס, וגזר עליו: גם-אתה לא-תבא שם. משה מבהיר כי העונש נגזר בגללכם, שכן תלונות העם וחוסר אמונתם הם שדחקו אותו לטעות. במבט היסטורי רחב, גזירה זו נועדה להגן על ישראל לדורות, שכן אילו משה היה נכנס לארץ ובונה מקדש נצחי שלא ניתן להחריבו, חרון האף על חטאי העם בעתיד היה מכלה חלילה את האומה עצמה.
דברים, פרק א׳, פסוק ל״ז
פרשת דברים
גַּם־בִּי֙ הִתְאַנַּ֣ף יְהֹוָ֔ה בִּגְלַלְכֶ֖ם לֵאמֹ֑ר גַּם־אַתָּ֖ה לֹא־תָבֹ֥א שָֽׁם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.