דברים, פרק א׳, פסוק י״א

מתוך תלונתו על משא ההנהגה, משה מבהיר לעם שקיבל את תוכחתו כי אינו צר עין, ומתפלל שה' יֹסֵף עֲלֵיכֶם וירבה אותם מספרית בעודם צדיקים כָּכֶם, כפי שהם כעת. לצד הריבוי הפיזי, הוא מברך שגם איכות חייהם תגדל וה' וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם בשפע, בעושר ובהצלחה. הגבלת הברכה לתוספת של אֶלֶף פְּעָמִים משמשת כביטוי לכמות עצומה, או כברכה אישית ומיידית מאת משה שנועדה להתקיים באופן ודאי גם אם העם יחטא. מעבר לברכתו הקצובה של בשר ודם, משה מזכיר כי ההבטחה האלוהית האינסופית תתגשם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם, וקיומה העתידי יביא את האנושות כולה לשבח את ה'.