תארו לעצמכם שאתם סוחבים ארגז עצום וכבד מלא בדברים טובים. מצד אחד זה קשה לסחוב אותו, אבל מצד שני אתם ממש שמחים על כל השפע שיש בפנים. כך בערך הרגיש משה רבנו. הוא הרגע אמר שקשה לו מאוד להנהיג לבדו עם כל כך גדול, אבל הוא מיד עוצר ומסביר לעם ישראל: אני לא מתלונן שאתם רבים כל כך, להפך!
משה מברך את העם מכל הלב בשני דברים. קודם כל הוא אומר יֹסֵף עֲלֵיכֶם, כלומר הוא מאחל להם שהם ימשיכו לגדול ולהיות עם עצום. לאחר מכן הוא מוסיף וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם, שזו ברכה לחיים טובים, מלאים בעושר, הצלחה ושפע. משה מסתכל על העם ומשתמש במילה כָּכֶם, שפירושה "כמו שאתם עכשיו". הוא בעצם אומר להם: אני מברך אתכם שתגדלו, אבל בתנאי שתישארו צדיקים וטובים בדיוק כמו שאתם היום, כדי שה' ישמח בכם.
אבל אז משה אומר משהו מפתיע. הוא מברך אותם שיגדלו אֶלֶף פְּעָמִים. כשבני ישראל שמעו את זה, הם קצת נבהלו ושאלו: הרי ה' הבטיח לאבותינו שנהיה רבים כמו חול הים וכוכבי השמיים, בלי שום גבול! למה אתה מגביל את הברכה שלנו רק לאלף? משה הרגיע אותם והסביר: הברכה של אלף פעמים היא הברכה האישית שלי. בגלל שאני רק אדם, אני יכול לתת רק ברכה עם גבול. אבל אל תדאגו, מיד אחר כך אני מזכיר שה' יברך אתכם בלי שום סוף או גבול, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם, בדיוק כמו שהוא כבר הבטיח לכם.