העם מוזהר לעצור את הידרדרותו הרוחנית בדרישה מִנְעִי רַגְלֵךְ מִיָּחֵף, כלומר לחדול מהליכה ללא מנעלים, וּגְרוֹנֵךְ מִצִּמְאָה. קריאה זו דורשת מהם להימנע ממסעות מפרכים לכריתת בריתות פוליטיות, או לחלופין מהווה אזהרה מפני עונשי גלות ובצורת שיותירו אותם יחפים וצמאים עקב עבודת האלילים. למרות זאת, העם מגיב באטימות ומצהיר וַתֹּאמְרִי נוֹאָשׁ, כלומר ייאוש מוחלט מדברי הנביאים ועזיבת עבודת ה'. הם מצדיקים את סירובם לשוב בתשובה באומרם לוֹא כִּי אָהַבְתִּי זָרִים וְאַחֲרֵיהֶם אֵלֵךְ, מתוך מוכנות לסבול מחסור פיזי רק כדי לדבוק באלילים ובאומות נוכריות, אף ש"זרים" אלו יתנכרו להם לבסוף בעת צרה.
ירמיהו, פרק ב׳, פסוק כ״ה
מִנְעִ֤י רַגְלֵךְ֙ מִיָּחֵ֔ף (וגורנך) [וּגְרוֹנֵ֖ךְ] מִצִּמְאָ֑ה וַתֹּאמְרִ֣י נוֹאָ֔שׁ ל֕וֹא כִּֽי־אָהַ֥בְתִּי זָרִ֖ים וְאַחֲרֵיהֶ֥ם אֵלֵֽךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.