קרה לכם פעם שהכרתם אדם שכולם חשבו שהוא ישר וטוב לב, ולפתע הוא נתפס עושה מעשה רע? הבושה שהוא מרגיש באותו רגע היא עצומה. הנביא משתמש בדיוק בהרגשה הזו כדי לתאר את המצב של עם ישראל, ואומר שהם הרגישו כְּבֹשֶׁת גַּנָּב כִּי יִמָּצֵא. גנב רגיל שכולם יודעים שהוא פושע, לא ממש מתבייש כשתופסים אותו. הבושה הכי גדולה שייכת לאדם שכולם סמכו עליו, ופתאום מתגלה כגנב.
המילה הֹבִישׁוּ מגיעה מהמילה בושה. כל עמי העולם הכירו את בני ישראל בתור העם הנבחר של ה' ששומר את מצוותיו. אבל פתאום, הם התגלו כשהם עובדים אלילים ממש כמו כולם. הפער הזה, בין מה שכולם חשבו עליהם לבין המעשים שלהם באמת, גרם להם לבושה גדולה מאוד.
ומי התנהג כך? המילה הֵמָּה מתכוונת להמון העם, לאנשים הרגילים. אבל הם לא היו לבד. ההתנהגות הרעה הזו הגיעה לכל המנהיגים: למלכים, לשרים שנקראים כאן שָׂרֵיהֶם, וגם לכוהנים ולנביאים. הכוהנים והנביאים האלה לא היו משרתי ה' האמיתיים, אלא נביאי שקר וכוהנים של עבודה זרה, שהובילו את העם כולו בדרך לא נכונה.