לאחר הזכרת חסד הנעורים של העם, הנביא עובר לתוכחה ומתעמת איתם על עזיבתם את ה' לטובת עבודה זרה ומשענת זרה בעתות משבר. הוא דורש מהם שִׁמְעוּ דְבַר־ה' כדי שיתקנו את חוש השמיעה הפגום שלהם וישמרו לפחות על הבטחת ה"נשמע" שנותרה להם ממתן תורה. התוכחה מופנית לכל חלקי העם, כאשר השם בֵּית יַעֲקֹב מייצג את המון העם הפשוט או את ציבור הנשים, בעוד וְכׇל־מִשְׁפְּחוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל מכוון לאנשי המעמד הגבוה. לחלופין, הקריאה הכפולה מאחדת את שבט יהודה יחד עם גולי עשרת השבטים, שהמשיכו במעשיהם הרעים גם לאחר שהנביא השיב אותם לארץ.
ירמיהו, פרק ב׳, פסוק ד׳
שִׁמְע֥וּ דְבַר־יְהֹוָ֖ה בֵּ֣ית יַעֲקֹ֑ב וְכׇֽל־מִשְׁפְּח֖וֹת בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.