ה' זועק על בגידתם של הדורות הראשונים, ששכחו את חסדיו ביציאת מצרים ובמדבר ופנו לעבודה זרה עם כניסתם לארץ. הוא תמה מַה מָּצְאוּ אֲבוֹתֵיכֶם בִּי עָוֶל, כלומר איזה פגם או חוסר צדק הם גילו בו שגרם להם לנטוש אותו. במקום לדבוק בה', הם בחרו ללכת אַחֲרֵי הַהֶבֶל ולהאמין באלילים ריקים מתוכן שאין בהם כל ממשות. כמידה כנגד מידה, וַיֶּהְבָּלוּ, הם עצמם הפכו לאנשי הבל נטולי קיום, ובעקבות זאת איבדו את חוסנם וממשלתם הושפלה עד עפר.
ירמיהו, פרק ב׳, פסוק ה׳
כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה מַה־מָּצְא֨וּ אֲבוֹתֵיכֶ֥ם בִּי֙ עָ֔וֶל כִּ֥י רָחֲק֖וּ מֵעָלָ֑י וַיֵּ֥לְכ֛וּ אַחֲרֵ֥י הַהֶ֖בֶל וַיֶּהְבָּֽלוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.