ירמיהו, פרק ב׳, פסוק ד׳

Jeremiah 2:4Sefaria

שִׁמְע֥וּ דְבַר־יְהֹוָ֖ה בֵּ֣ית יַעֲקֹ֑ב וְכׇֽל־מִשְׁפְּח֖וֹת בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃

קרה לכם פעם ששמרתם על אוסף מיוחד ויקר, ופתאום גיליתם שחלק ממנו אבד? כשעם ישראל עמד בהר סיני, הם נתנו לה' שתי הבטחות חשובות שהיו כמו שתי אבני חן יקרות: "נעשה" ו"נשמע". אחרי חטא העגל, העם איבד את אבן החן של ה"עשייה", ונשארה בידיו רק ההבטחה של השמיעה.


כאשר הנביא ירמיהו רואה שהעם מתחיל להתרחק מה' ולשכוח את הדרך הטובה, הוא פונה אליהם ומבקש: שִׁמְעוּ דְבַר־ה'. הוא בעצם מתחנן בפניהם שישמרו חזק לפחות על הדבר היחיד שעוד נשאר להם, שיקשיבו ויאזינו.


כדי לוודא שאף אחד לא מפספס את המסר, ירמיהו פונה לכל העם, בלי יוצא מן הכלל. הוא קורא אל בֵּית יַעֲקֹב, כלומר האנשים הרגילים והפשוטים, וגם אל וְכׇל־מִשְׁפְּחוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל, שהם האנשים הגדולים, המנהיגים והמכובדים. הנביא מזכיר לכולם, לא משנה מי הם או מה התפקיד שלהם, שעליהם לעצור, להקשיב היטב ולחזור ללכת בדרכו של ה'.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ג׳
פסוק ה׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.