חשבתם פעם מה קורה כשמנהיג שאמור לשמור על העם שלו, עושה בדיוק את ההפך? אחרי שהמנהיגים הרעים של העם התנהגו כמו רועים שמזניחים את הכבשים שלהם ומפזרים אותן, ה׳ מחליט לקחת את התפקיד לידיים שלו. הוא מבטיח לתקן את כל מה שהם הרסו. במקום שהעם יהיה מפוזר בגלות, ה׳ מבטיח לאסוף ולשמור עליו לתמיד.
ה׳ אומר וַאֲנִי אֲקַבֵּץ אֶת־שְׁאֵרִית צֹאנִי. הוא יאסוף את העם בחסד וברחמים מכל המקומות שאליהם התפזרו. המילה "שארית" מזכירה לנו שלצערנו, אחרי זמן רב כל כך בגלות, לא כולם יישארו, אבל ה׳ יאסוף ויגאל את כל מי שנותר.
השלב הבא הוא וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְהֶן עַל־נְוֵהֶן. המילה "נוה" מתארת מקום מגורים בטוח ונעים לכבשים, מקום עם עשב למרעה. ה׳ מבטיח להחזיר את העם בדיוק למקום שאליו הוא שייך, הביתה למולדת.
ולבסוף, כדי לתקן את כל הקשיים שעברו, ה׳ מברך אותם וּפָרוּ וְרָבוּ. כשהם יחזרו הביתה, הם יולידו ילדים, יקימו משפחות, והעם יגדל, יתרבה ויפרח מחדש.