קרה לכם פעם שהתלוננתם בלחש בתוך החדר, והייתם בטוחים שאף אחד לא שומע? בני ישראל חשבו שאם הם בוכים ומתלוננים בסתר בתוך האוהלים שלהם במדבר, הדברים לא יתגלו. אבל התורה מספרת כי וַיִּשְׁמַע ה'. ה' שמע את התלונות שלהם ישירות. הוא לא שמע רק את המילים, אלא שם לב לאֶת קוֹל דִּבְרֵיכֶם. ה' התייחס לשני דברים שונים: גם לקול הבכייה המזלזל והרועש שלהם, וגם למילים עצמן שהראו חוסר אמונה.
בעקבות זאת כתוב וַיִּקְצֹף, כלומר שה' כעס. חשוב לדעת שה' לא כעס עליהם בגלל שהם פחדו להיכנס לארץ. זה מובן שאנשים שהיו עבדים במצרים ירגישו פחד. ה' כעס בגלל החוצפה והמילים הקשות שהם אמרו כלפיו. המעשה הזה היה כל כך חמור, עד שה' החליט להוסיף שבועה ווַיִּשָּׁבַע לֵאמֹר. ה' נשבע שהדור הזה לא ייכנס לארץ, והוא עשה זאת כדי לחתום את ההחלטה באופן סופי. השבועה נועדה למנוע ממשה רבנו להתפלל ולבקש לבטל את העונש, כפי שהצליח לעשות בעבר.