חשבתם פעם מה קורה כשאנחנו דואגים מאוד למשהו, ובסוף מתברר שהכל מסתדר לטובה? כשעם ישראל היה במדבר, ההורים פחדו מאוד שחיילי האויב יפגעו בילדים הקטנים שלהם. אבל ה' עונה להם בתשובה מפתיעה: דווקא הילדים הצעירים, שההורים כל כך דאגו להם, הם אלו שיזכו להיכנס לארץ ישראל ולקיים את ההבטחה של ה'.
ה' מדבר על וְטַפְּכֶם וגם על וּבְנֵיכֶם, כלומר כל התינוקות, הילדים והנערים שהיו אז בני פחות מעשרים. ה' קורא להם צעירים אֲשֶׁר לֹא־יָדְעוּ הַיּוֹם טוֹב וָרָע. הכוונה היא שביום שבו המבוגרים טעו, הצעירים האלו עוד לא היו מספיק בוגרים. הם לא היו חלק מהאספות של הגדולים, הם לא קיבלו את ההחלטות של העם, ולכן הם לא אשמים בטעות של ההורים שלהם.
בסוף, ה' מבטיח להם הבטחה כפולה ומיוחדת. קודם כל, וְלָהֶם אֶתְּנֶנָּה, ה' יעניק להם את הארץ במתנה ממנו. אבל מכיוון שמתנה אפשר לפעמים לקחת בחזרה אם מישהו מתנהג לא יפה, ה' מוסיף ואומר וְהֵם יִירָשׁוּהָ. בזכות המעשים הטובים שהדור הצעיר יעשה, הארץ תהפוך להיות שלהם לתמיד, ממש כמו ירושה שנשארת לעולם.