קרה לכם פעם שמישהו הבטיח שהוא הולך לנצח במשחק עוד לפני שהוא בכלל התחיל לשחק? מלך ישראל שולח לשליחים של בן הדד מסר חכם בדיוק על זה. הוא אומר להם דַּבְּרוּ, כלומר, מסרו למלך שלכם משל שנון על גאווה.
במשל הזה יש שני מצבים של לוחם. הראשון הוא החֹגֵר, זהו חייל שרק עכשיו יוצא אל הקרב וקושר עליו את חגורת הנשק. הוא נמצא בחוסר ודאות ולא יודע מה יקרה. השני הוא המְפַתֵּחַ, זהו החייל שכבר חזר מהמלחמה כמנצח, והוא מתיר ופותח את חגורת הנשק שלו. מלך ישראל אומר למלך ארם אַל־יִתְהַלֵּל, שפירושו אל יתפאר ואל יתגאה. המסר הוא שחייל שרק יוצא לקרב לא צריך להתגאות כאילו הוא כבר ניצח.
אדם לא צריך להתפאר בדבר שעוד לא קרה. גם מלך עם צבא ענק לא יכול לדעת מראש מה יקרה בקרב, ולפעמים צבא קטן מנצח צבא גדול. מלך ישראל רומז לבן הדד שמי שבטוח מדי בניצחון שלו עלול להפסיד. כשאדם בטוח מדי בעצמו, הוא נוטה לזלזל ולא מתכונן כמו שצריך, ודווקא בגלל זה הצד השני נלחם בכל הכוח. לכן, היה עדיף לבן הדד להסתפק בהסכם הראשוני ולא לפתוח במלחמה שאף אחד לא יודע איך היא תסתיים.