מלכים א, פרק כ׳, פסוק ז׳

I Kings 20:7Sefaria

וַיִּקְרָ֤א מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ לְכׇל־זִקְנֵ֣י הָאָ֔רֶץ וַיֹּ֙אמֶר֙ דְּעוּ־נָ֣א וּרְא֔וּ כִּ֥י רָעָ֖ה זֶ֣ה מְבַקֵּ֑שׁ כִּֽי־שָׁלַ֨ח אֵלַ֜י לְנָשַׁ֤י וּלְבָנַי֙ וּלְכַסְפִּ֣י וְלִזְהָבִ֔י וְלֹ֥א מָנַ֖עְתִּי מִמֶּֽנּוּ׃

תארו לעצמכם שמישהו מבקש מכם משהו, ואחרי שאתם מסכימים לתת לו, הוא פתאום דורש עוד ועוד דברים שפשוט אי אפשר להסכים להם. מה הייתם חושבים עליו? זה בדיוק המצב שבו נמצא אחאב, מלך ישראל. הוא מבין שהאויב שלו, בן הדד, לא באמת רוצה רק כסף או רכוש, אלא הוא פשוט מחפש תירוץ כדי לפתוח במלחמה.


בגלל שמדובר בהחלטה כל כך חשובה, המלך מחליט לאסוף את המנהיגים של העם כדי שיהיו מאוחדים יחד. וַיִּקְרָא מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל לְכָל־זִקְנֵי הָאָרֶץ, הוא מזמין אליו את כל החכמים והמנהיגים. הוא לא היה חייב לעשות זאת לפי החוק, אבל הוא רצה שכולם יהיו שותפים להחלטה ויעמדו יחד כקבוצה אחת חזקה.


אחאב מסביר להם את המצב ומזהיר אותם: כִּי רָעָה זֶה מְבַקֵּשׁ. כלומר, האויב הזה רק מחפש לעשות לנו רע ולהילחם בנו בכל מחיר, ולא באמת מעוניין בשלום. איך אחאב יודע את זה בוודאות? הוא מוכיח זאת לזקנים ואומר: וְלֹא מָנַעְתִּי מִמֶּנּוּ. הוא מסביר שבהתחלה הוא לא סירב לדרישות של בן הדד והסכים לתת לו את מה שביקש כדי למנוע מלחמה. אבל ברגע שבן הדד ראה שאחאב מסכים, הוא מיד המציא דרישות חדשות ומוגזמות. כך אחאב הבין שהאויב פשוט משחק איתו, וכל המטרה שלו היא למצוא סיבה לתקוף.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צהל
פסוק ו׳
פסוק ח׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.