תארו לעצמכם שמלך חזק מגיע ודורש מכם למסור לו את הדבר שהכי יקר לכם בעולם. מה הייתם עושים? כשמלך ארם הציג את הדרישות שלו, הזקנים והעם התאחדו והחליטו לעמוד בגבורה על שלהם. הם אמרו למלך אחאב משפט ברור ונחרץ: אל תשמע ולא תאבה.
למה הם התכוונו? כשהם אמרו אל תשמע, הם ביקשו שהוא לא יקשיב לדרישה החדשה והקשה שמלך ארם הרגע שלח. אבל אז הם הוסיפו ולא תאבה, שפירושו "לא תרצה" או "לא תסכים". הם ביקשו מאחאב שאפילו בתוך הלב שלו הוא לא יסכים להיות עבד ולהיכנע לדרישה הראשונה שכבר הסכים לה בעבר, אלא יחשוב איך להשתחרר ממנה. הזקנים רצו שהסירוב הזה לא יבוא מתוך פחד, אלא מתוך רצון אמיתי ועמוק לשמור על הכבוד של ה' ולהגן על ספר התורה היקר להם מכל. הם דרשו ממנו להתנגד לאויב בלב שלם.