תארו לעצמכם אדם שיש לו ליד הבית מעיין של מים קרים ומתוקים, אבל במקום לשתות ממנו בקלות, הוא הולך לחצוב בור בסלע קשה. אחרי כל העבודה הקשה שלו, מתברר שהבור שבור ובכלל לא יכול להחזיק מים. בטח הייתם ממש מופתעים מההתנהגות הזאת!
זה בדיוק מה שה' מרגיש כלפי העם. ה' מדמה את עצמו לאותו מעיין מים חיים שנותן שפע וטוב בלי שום מאמץ מצידנו. אבל העם בחר לעזוב אותו וללכת אחרי דברים ריקים שלא נותנים להם שום דבר, כמו עבודה זרה. בגלל ההתנהגות הזו, ה' פונה אל השמיים ומבקש מהם להגיב בתדהמה גדולה. הוא קורא להם שֹׁמּוּ, כלומר תהיו מופתעים והמומים מהמעשה הזה. הוא אומר להם וְשַׂעֲרוּ, שזה כמו המילה סערה, תסערו מרוב זעזוע. ה' אפילו אומר להם חָרְבוּ מְאֹד, כלומר תיראו כאילו אתם נחרבים ונהרסים מרוב צער על מה שהעם עשה. ה' מראה לנו כמה זה חסר היגיון לעבוד כל כך קשה בשביל דברים שלא באמת עוזרים לנו, בזמן שהטוב האמיתי נמצא ממש קרוב אלינו.