הפורענות הבאה על העם אינה מקרית, אלא תוצאה ישירה ובלתי נמנעת של נטישת ה'. האשמה והעוון הם שגורמים בפועל לנזק, ומשמעות המילים הֲלוֹא־זֹאת תַּעֲשֶׂה־לָּךְ היא שעצם עׇזְבֵךְ מביאה עליך את הרעה הזו. החטא חמור במיוחד משום שהתרחש דווקא בְּעֵת מוֹלִכֵךְ בַּדָּרֶךְ, בזמן שה' הדריך את העם ללכת בנתיב הידוע והמסורתי של האבות. במקום לדבוק בה', העם בחר לנטות מדרך זו ולפנות לאלוהים אחרים, ובכך החליש את עצמו רוחנית ונתן לאויביו את הכוח לפגוע בו ולהביא עליו גלות ומחסור.
ירמיהו, פרק ב׳, פסוק י״ז
הֲלוֹא־זֹ֖את תַּעֲשֶׂה־לָּ֑ךְ עׇזְבֵךְ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהַ֔יִךְ בְּעֵ֖ת מוֹלִכֵ֥ךְ בַּדָּֽרֶךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.