קרה לכם פעם שהחלטתם לעשות משהו למרות שהזהירו אתכם, ואז הייתם צריכים להתמודד עם התוצאות? הנביא ירמיהו מסביר לעם ישראל עיקרון דומה מאוד. הוא מלמד אותם שהדברים הקשים שקורים להם אינם סתם חוסר מזל, אלא תוצאה ישירה של הבחירה שלהם להתרחק מה'. כאשר הוא אומר הֲלוֹא־זֹאת תַּעֲשֶׂה־לָּךְ, המילה זֹאת מתייחסת לעצם הבחירה לעזוב. כלומר, העובדה שהעם עזב את ה' היא זו שגורמת בעצמה לנזק. המילה עׇזְבֵךְ פירושה העזיבה שלך. מה שהופך את המעשה הזה לעצוב במיוחד הוא התזמון שלו, בְּעֵת מוֹלִכֵךְ בַּדָּרֶךְ. העם בחר להתרחק דווקא בזמן שבו ה' שמר עליו, הדריך אותו ולימד אותו איך לחיות נכון. שימו לב למילה בַּדָּרֶךְ. לא מדובר בסתם שביל, אלא בדרך המיוחדת והמוכרת שבה הלכו האבות שלנו. במקום להמשיך בה, העם בחר לסטות הצידה ולחקות עמים אחרים. הנביא מזכיר שאילו העם היה נשאר קרוב לה', כל הקשיים האלו לא היו קורים. למעשה, החולשה הפנימית של העם וההתרחקות שלו מהדרך הטובה, הן אלו שנותנות לאויבים שלו את הכוח להרע לו.
ירמיהו, פרק ב׳, פסוק י״ז
הֲלוֹא־זֹ֖את תַּעֲשֶׂה־לָּ֑ךְ עׇזְבֵךְ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהַ֔יִךְ בְּעֵ֖ת מוֹלִכֵ֥ךְ בַּדָּֽרֶךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.