קרה לכם פעם שניסיתם להסתיר משהו שעשיתם, אבל שכחתם שהשארתם עקבות ברורים שכולם יכולים לראות? זה בדיוק מה שקרה לעם ישראל. הנביא אומר לעם שהם לא אומרים את האמת. מצד אחד, הם מכחישים הכל וטוענים שהם נאמנים לה'. הם מתפלאים ואומרים אֵיךְ תֹּאמְרִי לֹא נִטְמֵאתִי אַחֲרֵי הַבְּעָלִים לֹא הָלַכְתִּי, כלומר, איך אפשר להגיד עלינו שחטאנו והלכנו אחרי אלילים? אנחנו הרי בסדר גמור!
אבל הנביא לא מוותר ואומר להם: רְאִי דַרְכֵּךְ בַּגַּיְא. תסתכלו על השביל שעובר בתוך העמק. למרות שהאלילים היו מונחים על גבעות של סלע שבהן לא נשארות טביעות רגליים, הדרך בעמק שמובילה לאותן גבעות הייתה מלאה בעקבות. כל כך הרבה אנשים הלכו שם, עד שהשביל נרמס ונהיה בולט מאוד. פשוט אי אפשר להסתיר את זה.
כדי להסביר כמה מהר ובהתלהבות הם רצו לעשות את המעשים האלה, הנביא קורא להם בִּכְרָה קַלָּה. בכרה היא גמלה צעירה ומהירה מאוד, שרצה לכל כיוון בלי שום רסן שיעצור אותה. הנביא מוסיף ואומר שאותה גמלה צעירה מְשָׂרֶכֶת דְּרָכֶיהָ. המילה הזו מזכירה לנו שרוך של נעל. בדיוק כמו ששרוך קושר את הנעל חזק אל הרגל, כך העם קשור חזק להרגלים הלא טובים שלו וקשה לו להתנתק מהם. בנוסף, מרוב שהגמלה הזו רצה מהר ומשתוללת, היא רוקעת בחוזקה באדמה ומשאירה אחריה סימנים עמוקים, כאלה שמוכיחים לכולם בדיוק לאן היא הלכה.