ההישענות על בריתות פוליטיות זרות במקום על ה' מובילה למפח נפש ולכאב עמוק. כשם שהמשענת על אשור הכזיבה בעבר, גַּם מֵאֵת זֶה תֵּצְאִי ותעזבי את מצרים מאוכזבת ומלאת חרטה. היציאה תהיה במצב של וְיָדַיִךְ עַל־רֹאשֵׁךְ, תנוחת אבלות וקינה המבטאת צער על אסון, ומסמלת באופן מטפורי את נשיאת עונש החטאים על ראשך. הסיבה לכישלון היא כִּי־מָאַס ה' בְּמִבְטַחַיִךְ, שכן הוא דוחה את הפנייה לעזרת המתווכים והשרים הזרים שעליהם את נשענת. בשל כך וְלֹא תַצְלִיחִי לָהֶם, לא תזכי לעזרתם מול אויבייך ואף לא תוכלי להשפיע עליהם שפע והצלחה, שכן מרגע שה' מאס בהם נמנעה מהם אפשרות זו.
ירמיהו, פרק ב׳, פסוק ל״ז
גַּ֣ם מֵאֵ֥ת זֶה֙ תֵּֽצְאִ֔י וְיָדַ֖יִךְ עַל־רֹאשֵׁ֑ךְ כִּֽי־מָאַ֤ס יְהֹוָה֙ בְּמִבְטַחַ֔יִךְ וְלֹ֥א תַצְלִ֖יחִי לָהֶֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.