דברים, פרק א׳, פסוק מ״ב

פרשת דברים

Deuteronomy 1:42Sefaria

וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י אֱמֹ֤ר לָהֶם֙ לֹ֤א תַֽעֲלוּ֙ וְלֹא־תִלָּ֣חֲמ֔וּ כִּ֥י אֵינֶ֖נִּי בְּקִרְבְּכֶ֑ם וְלֹא֙ תִּנָּ֣גְפ֔וּ לִפְנֵ֖י אֹיְבֵיכֶֽם׃

קרה לכם פעם שניסיתם לבצע משימה ממש קשה לגמרי לבד, בלי העזרה שבאמת הייתם צריכים? בני ישראל רצו לצאת למלחמה כדי להיכנס לארץ ישראל בכוחות עצמם, אבל ה' מזהיר אותם שזה פשוט לא יעבוד. המלחמה על הארץ היא לא מלחמה רגילה שבה מנצחים רק בעזרת כוח פיזי. הניצחון בה תלוי אך ורק בעזרה של ה'. לכן, כשנאמר להם כִּי אֵינֶנִּי בְּקִרְבְּכֶם, הכוונה היא שה' לא נמצא איתם כדי לעזור, ובלי הנסים והתמיכה שלו, אין להם שום סיכוי לגבור על העמים החזקים.


כדי להגן עליהם, ה' אומר להם לֹא תַעֲלוּ. המפרשים מסבירים שזו לא רק אזהרה שלא לטפס על ההר, אלא קביעת עובדה: אם תנסו לצאת למלחמה לבד, הפעולה הזו לא תהיה בשבילכם "עלייה" והצלחה, אלא בדיוק ההפך, היא תביא לירידה ולנפילה. ה' מוסיף ומזהיר וְלֹא תִּנָּגְפוּ, כלומר, הוא רוצה לשמור עליהם מפני הפסד כואב. ההוראה שקיבלו הייתה חד משמעית: אל תילחמו בכלל. גם אם האויבים יתקרבו וירצו לתקוף, אסור לבני ישראל להחזיר מלחמה, אלא עליהם להתרחק מיד ולחזור לכיוון המדבר.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק מ״א
פסוק מ״ג

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.