קרה לכם פעם שעשיתם טעות ממש גדולה, ואפילו שביקשתם סליחה מכל הלב ובכיתם, עדיין הייתם צריכים לשאת בתוצאה של המעשה שלכם? זה בדיוק מה שקרה לבני ישראל. אחרי שהם הפסידו במלחמה, הם הבינו פתאום את הגודל של הטעות שלהם בחטא המרגלים. הם חזרו למחנה בלב נשבר, ומשה מזכיר להם שוַתָּשֻׁבוּ וַתִּבְכּוּ לִפְנֵי ה' - חזרתם ובכיתם מתוך חרטה אמיתית. העם קיווה שאם הם יתפללו ויבכו, ה' יוותר להם ויבטל את העונש של הנדודים במדבר.
אבל משה ממשיך ואומר שה' לא קיבל את התפילה שלהם. למה? מפני שההחלטה כבר התקבלה ונחתמה בשבועה. הטעות הייתה כל כך חמורה, שאי אפשר היה לבטל את התוצאה שלה. ה' לא קיבל את הבכי והזעקות הפשוטות שלהם שבאו מתוך הלב, ולכן משה אומר וְלֹא שָׁמַע ה' בְּקֹלְכֶם, והוא גם לא קיבל את התפילות המסודרות והמנוסחות שהם התפללו, ולכן משה מוסיף וְלֹא הֶאֱזִין אֲלֵיכֶם. הדבר הזה קרה כדי שהעם ילמד מוסר מהטעות שלו, וכך יהיה לו טוב יותר בעתיד.