דברים, פרק כ״ח, פסוק י״ח

שמתם לב פעם איך מזהירים אותנו כשאנחנו עושים משהו לא בסדר? בדרך כלל לא נותנים לנו את העונש הכי חמור מיד על ההתחלה, אלא מתחילים באזהרה קטנה כדי לתת לנו הזדמנות לתקן. כך בדיוק פועל ה'. כשהתורה מתארת את הברכות שנקבל כשנתנהג כראוי, הברכה על הילדים מופיעה לפני הברכה על הרכוש, כי ילדים הם הדבר היקר והאהוב ביותר. אבל כשהתורה מפרטת את האזהרות והעונשים, הסדר מתהפך. הפגיעה במושג פְּרִי בִטְנְךָ, שמשמעותו הילדים שלנו, מופיעה רק אחרי הפגיעה ברכוש ובאוכל. הסיבה לכך היא שה' נותן לנו קודם כל "קריאת השכמה". הוא פוגע בהתחלה רק בחפצים או בכסף שלנו כדי שנעצור, נחשוב על המעשים שלנו ונחזור בתשובה. רק אם אדם מתעקש להמשיך בדרך רעה, הפגיעה מגיעה גם למשפחתו. העיקרון ההדרגתי הזה ממשיך גם הלאה. בברכות, ה' קודם כל מבטיח שננצח את האויבים כדי שנוכל לחיות בביטחון ובשלווה, ורק אז מבטיח הצלחה כלכלית. לעומת זאת, באזהרות, קודם כל מגיעים קשיים של כסף ועבודה, ורק בסוף מגיע העונש הקשה מכולם, שהוא הפסד במלחמה ועזיבת הארץ. הכל קורה שלב אחר שלב, כדי לתת לנו כמה שיותר הזדמנויות לבחור בטוב.