קרה לכם פעם שקיבלתם מתנה ממש נפלאה, אבל כשאמרתם תודה עשיתם את זה קצת בלי חשק ובלי חיוך? כשאנחנו מקיימים מצוות, ה' לא מסתכל רק על המעשה עצמו שאנחנו עושים, אלא גם על ההרגשה שיש לנו בתוך הלב. התורה מלמדת אותנו שלא מספיק רק לעשות את מה שצריך, אלא חשוב לעבוד את ה' בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב, כלומר מתוך התלהבות, חיוך והרגשה פנימית טובה. השמחה הזו היא כל כך גדולה וחשובה, עד שהיא נחשבת למצווה בפני עצמה. כשאנחנו מקיימים מצוות בשמחה, זה מעורר רחמים בשמיים ואפילו גורם לה' לסלוח לנו על טעויות שאנחנו עושים לפעמים.
הבעיה מתחילה כשאנחנו שוכחים לשמוח דווקא מֵרֹב כֹּל, כלומר בזמן שיש לנו שפע, כשהכל טוב, כשאנחנו חיים בשלווה ולא חסר לנו שום דבר. אם אדם זוכה לכל כך הרבה טוב אבל בוחר לעזוב את הדרך, לא להעריך את מה שיש לו ולא לעבוד את ה' בשמחה, הוא עלול לאבד את ההגנה המיוחדת של ה' ולמצוא את עצמו במצב הפוך, של קושי וחוסר. לכן, כשיש לנו דברים טובים, זה בדיוק הזמן להגיד תודה מכל הלב ולקיים את המצוות מתוך שמחה אמיתית.