יצא לכם פעם לחשוב מה קורה כשאנחנו מקבלים המון דברים טובים ושוכחים להגיד עליהם תודה? לפעמים, כשיש לנו שפע ושמחה, אנחנו עלולים לשכוח מי נתן לנו אותם. ההסבר כאן מלמד אותנו על מצב עצוב שקורה בגלל עיקרון של מידה כנגד מידה. בגלל שעם ישראל סירב לעבוד את ה' מתוך כל הטוב והשפע שהיו לו, הוא יצטרך לעבוד את האויבים שלו מתוך חוסר מוחלט. במקום שאחרים יעשו את המלאכה עבורם, הם יאלצו לעבוד קשה בשביל אנשים זרים.
האויב אֲשֶׁר יְשַׁלְּחֶנּוּ ה' בָּךְ יגיע מהר ובכוונה, ממש כמו חיה שנשלחת לרדוף אחרי מטרה. אותם זרים יבואו וישלטו בעם ישראל ביד קשה, אפילו כשהם עדיין גרים בארץ ישראל. התקופה הזו תהיה מלווה בקשיים של בְּרָעָב וּבְצָמָא וּבְעֵירֹם וּבְחֹסֶר כֹּל. האויבים ייקחו מהעם את הדברים הבסיסיים ביותר. כשמדברים על בְּחֹסֶר כֹּל, הכוונה היא שלא רק יהיה חסר אוכל פשוט או ציוד רגיל לבית, אלא שיהיה גם חוסר בשמחה, בעזרה מאחרים, ואפילו חוסר רוחני כמו חוסר היכולת ללמוד תורה. למרות שהמצב נשמע קשה, המחסור הזה נועד לשמש ככלי חינוכי שיגרום לעם לעצור, לחשוב על המעשים שלו ולתקן את דרכיו.
בנוסף לכל זה, יונח עֹל בַּרְזֶל עַל צַוָּארֶךָ. לא מדובר בברזל אמיתי, אלא בתיאור של עבודה קשה ושל דאגות ופחדים שיושבים על הלב כמו משא כבד שקשה מאוד להשתחרר ממנו. המצב המורכב הזה ימשיך ברצף עַד הִשְׁמִידוֹ אֹתָךְ, כלומר עד שהעם יאבד את הכוח והקיום שלו בארץ, אלא אם כן יבחר לתקן ולחזור לדרך הטובה.