הקללות המפורטות בתוכחה מהוות תמונת ראי מדויקת לברכות שהובטחו קודם לכן לעושי רצון ה׳. המילה אָרוּר מוגדרת כהיפוכה הגמור של המילה "ברוך". הפרשנים מסכימים כי בעוד שברכה מבטאת שפע והצלחה, משמעותה של הקללה היא חסרון, פחת והפסד. הוכחה למשמעות זו ניתן למצוא בתרגום הארמי למונח "צרעת ממארת", שמתורגם כצרעת הגורמת לחיסרון.
מתוך הבנה זו, כל תחומי החיים שפורשו לטובה ולברכה בפסוקים הקודמים, מתהפכים כאן לרעה ולחסרון [רש"ר הירש, בכור שור]. כך למשל, המציאות של אָרוּר אַתָּה בָּעִיר באה לידי ביטוי בהפרת השלווה בתוך הבית פנימה, כגון מצב תדיר שבו אדם מוצא את אשתו בספק טומאת נדה, דבר המונע את קרבתם ומייצר חסרון בחיי המשפחה [בכור שור].