הפלישה הזרה לארץ תביא עמה חורבן כלכלי וחקלאי מוחלט, שיוביל לרעב כבד ולייאוש עמוק. האויב שיכבוש את הארץ ינצל את כל משאביה עד תום, כחלק מקללות הרעב והצמא הבאות כעונש על כך שישראל לא יראו את ה'. מצב זה עומד בניגוד מוחלט לברכות השפע והמטר שהובטחו לעם, ויוביל בסופו של דבר לחולשה קיצונית של הנותרים, למיעוט אוכלוסין ולמצבי רעב מחרידים [צרור המור].
הפרשנים עומדים על טיבו של חורבן זה מתוך המילים אשר לא ישאיר לך. ההסבר המרכזי להתנהגות האויב נעוץ במניעיו ובריחוקו הגיאוגרפי: צבא המגיע מארץ רחוקה ואין בכוונתו להשתקע בארץ שכבש, מנצל את משאביה בחוסר התחשבות מוחלט בעתיד המקום, ולכן לוקח עמו הכל [בכור שור, ביאור שטיינזלץ]. יתרה מזאת, האויב לא יסתפק רק באכילה כדי שובעו, אלא ישחית וישרוף את כל מה שלא יוכל לקחת, כדרכם של צבאות בזמן מלחמה, כך שלא ייוותר ליושבי הארץ שום מקור מחיה [ביאור יש"ר].
הפסוק מפרט את התוצרת שתיבזז או תושמד, ובה תירוש, שמשמעותו יין, וכן יצהר, שהוא שמן [ביאור שטיינזלץ].