הקללות המופיעות כאן מתמקדות בפגיעה קשה בטשטוש המחשבה והרצון [ביאור שטיינזלץ]. הפרשנים מסכימים כי שלוש המכות המוזכרות אינן מחלות גופניות, אלא פגיעות נפשיות ושכליות המתרחשות כולן בלב ובנפש האדם [אבן עזרא].
המכה הראשונה היא בשגעון, המוגדרת כמחלה של חוסר דעת, בלבול מחשבתי וטירוף שבו הרעיונות חורגים מההיגיון הבריא [רלב"ג, ביאור יש"ר]. קללה זו אינה מסתכמת רק בפגיעה נקודתית, אלא גורמת לכך שכל אורח חייו והתנהלותו של האדם יונהגו מתוך אותו שיגעון [בעל הטורים].
המכה השנייה, ובעורון, אינה מתייחסת לעיוורון פיזי, אלא לעיוורון שכלי של "עין הלב" [רלב"ג]. זהו מצב שבו כוח השכל נפגע, והאדם מאבד את היכולת לתפוס ולהבין את המציאות לאשורה [ביאור יש"ר].
המכה השלישית, ובתמהון לבב, מתארת אטימות של הלב [רש"י], חוסר בהירות במחשבה וברגש [רש"ר הירש], והשתוממות מתמדת. האדם שרוי בחוסר אונים, אינו מסוגל להבחין בין מעשה ראוי לבלתי ראוי או לגבש עצה. כתוצאה מכך, מחשבותיו אינן ממוקדות והוא מגשש בבלבול מבלי לדעת כיצד לפעול [רלב"ג, ביאור יש"ר].
בניגוד לגישה הרואה במכות אלו תיאור של מצבים נפשיים באדם הבודד, ישנה גישה המחלקת את הקללות הללו לשלוש קבוצות שונות של אנשים בזמן התמודדות עם משבר לאומי: קבוצה אחת תלקה בשגעון, תאבד את שפיותה ולא תדע כיצד להישמר מפני האויבים. קבוצה שנייה תלקה בעורון – אנשיה אמנם ישמרו על דעתם, אך לא יבחינו כלל ברעה המתקרבת אליהם. הקבוצה השלישית תסבול מתמהון לבב – הם יראו ויבינו היטב את הסכנה, אך מתוך אטימות הלב יהיו משותקים כאבן ולא יוכלו לעשות מאומה כדי להציל את עצמם [העמק דבר].