האיום במכת שחין מופיע כחלק משרשרת הקללות, ומציג פגיעה גופנית קשה ומתמשכת. המכה מתוארת ככזו שמתמקדת באזורים ספציפיים בגוף, אך השפעתה או התפשטותה מקיפות את האדם כולו, תוך החמרת סבלו הפיזי והנפשי במקביל למשבר הלאומי.
מדוע מוזכר השחין שוב, לאחר שכבר הופיע קודם לכן בקללות (בפסוק כ"ז)? גישה אחת מסבירה כי מיקום הפסוק כאן, רגע לפני תיאור היציאה לגלות המופיע בהמשך, בא ללמד שהגולים יובלו אל ארץ אויביהם כשהם נגועים במחלה קשה זו. מצב זה יהפוך את חייהם בקרב שונאיהם לבלתי נסבלים אף יותר [רש"ר הירש]. פרשנות אחרת קושרת זאת לפסוק הקודם המדבר על שיגעון ממראה העיניים. לפי גישה זו, ה' נותן לאדם עסק טורדני בדמות השחין כדי להסיח את דעתו, ובכך למנוע ממנו להשתטה לחלוטין [שפתי כהן]. בהקשר היסטורי, יש הסבורים כי הקללה רומזת לגלות אדום, שבה חטאו ישראל בהליכת רכיל ושנאת חינם [אלשיך].
המחלה מתוארת כשחין רע, כלומר שחין שאינו ניתן לרפואה [אלשיך], הנובע מהצטברות ליחה מלוחה בגוף [רלב"ג]. הפסוק ממקד את הפגיעה על הברכים ועל השוקים. הפרשנים מציעים מספר סיבות למיקום זה: ראשית, זהו טבעה של מחלת השחין להתפרץ באזורים אלו, כפי שקרה לחרטומי מצרים שלא יכלו לעמוד על רגליהם מפני המכה [בכור שור]. שנית, מבחינה רפואית, הטבע דוחה את חולשת הגוף אל קצותיו [רלב"ג]. בנוסף, אזורים אלו נמצאים בתנועה מתמדת וללא מנוחה, ולכן קשה מאוד לרפא פצעים חיצוניים המופיעים בהם [אבן עזרא, ביאור יש"ר, שפתי כהן]. במישור הסמלי, ההכאה ברגליים מהווה עונש של מידה כנגד מידה על כך שהשתמשו בהן כדי ללכת ולספר רכילות [אלשיך].
הפסוק מציג סתירה לכאורה: בתחילה נאמר שהמכה היא בברכיים ובשוקיים, אך מיד לאחר מכן נאמר שהיא פוגעת מכף רגלך ועד קדקדך, קרי, עד ראשך [ביאור שטיינזלץ]. ליישוב קושי זה קיימות שלוש גישות מרכזיות. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שישנו תהליך של התפשטות. המחלה מתחילה בקצוות הגוף, בברכיים ובשוקיים, ואם החוטאים אינם שבים בתשובה, היא מתפשטת משם מעלה ומטה עד שהיא מכסה את הגוף כולו [העמק דבר, רלב"ג, אלשיך].
גישה שנייה מסבירה כי הפצעים עצמם נותרים ממוקמים על הברכיים והשוקיים בלבד, אך הכאב והצער שהם גורמים מקרינים ומורגשים בכל הגוף, מכף רגל ועד ראש [ברכת אשר בשם רס"ג].
גישה שלישית מחלקת את הפסוק לשניים: חוסר היכולת להירפא מתייחס אך ורק לברכיים ולשוקיים בשל חוסר המנוחה שלהם, בעוד ששאר חלקי הגוף, מכף רגל ועד ראש, אכן נפגעים מהשחין אך רפואתם קלה יותר. על פי אותו מפרש, ניתן להבין את הפסוק גם באופן אלגורי, ולפיו הברכיים והשוקיים רומזים לאנשים הגדולים והקטנים בעם, והפגיעה מכף רגל ועד קודקוד מסמלת פגיעה מקיפה בכל שדרות החברה [שפתי כהן].