אימי המצור עתידים לשבור את כל גבולות החברה האנושית ולהוביל את האדם לייאוש מחריד. הרעב הכבד יגבר אפילו על האינסטינקט האימהי העמוק ביותר, ויהפוך את האהבה העזה והטבעית של אם לרך הנולד למאבק הישרדותי מזעזע [העמק דבר, רש"ר הירש, ביאור שטיינזלץ].
הפרשנים נחלקו בהבנת המילה ובשליתה. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שמדובר כפשוטו בשליה, אותו קרום העוטף את העובר ברחם ויוצא יחד עמו או אחריו לאוויר העולם [אבן עזרא, רשב"ם, הכתב והקבלה]. מנגד, יש המפרשים כי המילה מתייחסת לוולד עצמו. השם נגזר מלשון נשירה והשמטה, שכן התינוק ניתק מן הרחם ונשמט החוצה [הכתב והקבלה], או שהכוונה היא לילדיה הקטנים של האישה [רש"י].
הביטוי מבין רגליה מתפרש ככינוי נקי וסתר לאזור הערווה [אבן עזרא]. עם זאת, יש המסבירים זאת על פי תנוחת היולדת, אשר נועצת את עקביה בירכיה בשעת הלידה, וכך נראה שהוולד יוצא ממש מבין רגליה [תורה תמימה].
הטרגדיה מגיעה לשיאה כאשר אותה אם, שבשעת הלידה אמורה לחוש דבקות ואהבה עזה לתינוקה, מביטה בו ובשליה היוצאת עמו בעין רעה ואנוכית [העמק דבר]. האנוכיות הזו מתבטאת בסירובה המוחלט לחלוק את המזון. היא תאכל את ילדיה בסתר, בהיחבא, כדי שבעלה וילדיה האחרים לא יגזלו ממנה את הבשר, בניגוד לאיש החזק במשפחה שאינו זקוק להסתתר [קונטרס חיבה יתירה]. צרות העין שלה תהיה כה גדולה, עד שכאשר תאכל את אחד מילדיה, היא תסרב לתת אפילו מעט מן הבשר לילדה האחר הנמצא לצידה [רש"י, בכור שור].