לאחר שהוצגו אזהרות כלליות, הכתוב יורד לפרטי הקללות ומתאר הדרגה של סבל הפוגע בהצלחתו החומרית ובשלוות נפשו של האדם [ביאור יש"ר, אלשיך]. עם זאת, השימוש בשם הרחמים (ה׳) מרמז כי הענישה מתחילה באופן עקיף, על ידי שליח ולא כהכאה ישירה, מתוך רחמים ורצון לעורר את האדם לתשובה [אלשיך, שפתי כהן]. יש אף שרואים בקללות אלו תוצאה טבעית ומיידית של עזיבת דרך הטוב; ה׳ אינו שולח אותן באופן אקטיבי, אלא מסיר את השגחתו ומאפשר לתוצאות החטא להתרחש מעצמן [רש"ר הירש].
הפסוק מפרט שלוש מכות רצופות:
אֶת־הַמְּאֵרָה מפורשת כחסרון, הפסד ומניעת המבוקש בכל מעשי האדם [רש"י, אבן עזרא, ביאור יש"ר]. חלק מהפרשנים ממקדים זאת כהפסד כלכלי בעולם העסקים [העמק דבר]. מבחינה לשונית, המארה מושווית לצרעת ממארת וכואבת [רש"י], או לכאב דוקר של קוצים [נתינה לגר].
אֶת־הַמְּהוּמָה מתארת מצב של בלבול, פחד וחוסר סדר [רש"י, ביאור שטיינזלץ]. הבהלה יכולה להופיע כגורם חיצוני דרך תופעות טבע מפחידות כגון רעמים וברד [רשב"ם], או כטירוף דעת פנימי. בלבול מנטלי זה גורם לאדם לבחור באמצעים סותרים, מונע ממנו להשלים את מלאכתו [אבן עזרא, ביאור יש"ר], ומעצים את קריסתו הכלכלית [העמק דבר].
לגבי וְאֶת־הַמִּגְעֶרֶת, הפרשנים מציעים שלושה כיוונים מרכזיים: מבחינה חקלאית וכלכלית, מדובר בגזירה אלוהית הגוערת ביבול ומונעת מהזרעים לצמוח [רשב"ם, חזקוני, בכור שור], או הפיכת הברכה למגרעת וחיסרון [ביאור יש"ר]. מבחינה חברתית, מדובר במצב בו האדם סופג גערות, נזיפות וריחוק מהסביבה [בכור שור, ביאור שטיינזלץ], או שבירת המרקם החברתי בו בעלי נכסים הלחוצים מהפסדיהם גוערים ללא הרף במשרתיהם [העמק דבר]. מבחינה נפשית, המגערת היא תחושה פנימית עמוקה של אשמה, נקיפות מצפון והרגשה מתמדת של נזיפה אלוהית, ההורסת את שלוות הנפש ומכשילה כל עשייה [רש"ר הירש, ביאור שטיינזלץ].
פגיעות אלו יחולו בְּכׇל־מִשְׁלַ֥ח יָדְךָ֖, מושג המרחיב את הקללה מעובדי האדמה אל הסוחרים ואנשי העסקים, וקובע כי כל יוזמה מסחרית או פעולה אנושית תיפגע [העמק דבר].
למרות שהכתוב מאיים עַ֣ד הִשָּׁמֶדְךָ֤ וְעַד־אֲבׇדְךָ֙ מַהֵ֔ר, הפרשנים מסכימים כי אין הכוונה להכחדה מוחלטת של העם. המילה "עד" מתפרשת כגבול – עד סמוך להשמדה, אך לא השמדה בפועל, מה שמותיר מקום לשלבי ענישה נוספים או להישרדותו של קומץ נאמן [רש"ר הירש, אלשיך]. לחלופין, ההשמדה והאובדן המהיר אינם מכוונים למוות פיזי, אלא לקריסה מוחלטת ומהירה של העסק והממון ללא דיחוי [העמק דבר]. ה׳ אינו משמיד את עמו לחלוטין, והייסורים נועדו להבהיר לאדם את מקור סבלו כדי שישוב בתשובה בנקל [שפתי כהן].
שורש הסבל מוסבר במילים מִפְּנֵ֛י רֹ֥עַ מַֽעֲלָלֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר עֲזַבְתָּֽנִי. הרעה אינה נובעת מיצר רע שה׳ נטע באדם, אלא מבחירותיו ההרסניות ועזיבתו את התורה [שפתי כהן, העמק דבר]. ברובד עמוק יותר, עצם עזיבת ה׳ היא זו שמביאה את גל הקללות הנוכחי. לעומת זאת, המעשים הרעים עצמם יוצרים כוחות רוחניים משחיתים התובעים את דינם, והפסוק מרמז כי אם האדם לא ישוב בתשובה, עונשים ישירים וקשים אף יותר יחולו עליו בהמשך כדי למרק פשעים אלו [אלשיך].