מצב של חוסר אונים מוחלט, אובדן דרך ופגיעות קיצונית לניצול עומד במרכז הקללה המתוארת כאן. האדם הופך טרף קל לסביבתו, ללא כל יכולת התנגדות או תקווה לעזרה.
התיאור וְהָיִיתָ מְמַשֵּׁשׁ משמש כמשל [שד"ל] לאובדן כיוון ולהיעדר הבנה ברורה של המציאות. מתוך צער ודאגה עמוקים, האדם אינו רואה אור גם באור יום [ביאור יש"ר, רש"ר הירש, ביאור שטיינזלץ]. חוסר אונים זה כה גדול, עד שגם כאשר מתקרבת סכנה או שודד שניתן היה להימלט מהם בקלות, האדם נותר מגשש באפלה ואינו מסוגל לברוח [העמק דבר].
הפרשנים עומדים על הדימוי כַּאֲשֶׁר יְמַשֵּׁשׁ הַעִוֵּר בָּאֲפֵלָה. מדוע מודגשת האפלה, והרי לעיוור אין הבדל בין אור לחושך? גישה אחת מסבירה שישנם עיוורים המסוגלים להבחין במעט אור שמש חזק, ולכן הכתוב מדגיש שמדובר באפלה מוחלטת וקשה שבה אין כל קרן אור [ביאור יש"ר]. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שכאשר עיוור הולך באור יום, אנשים אחרים רואים אותו ויכולים להדריך אותו ולהצילו מנפילה לבורות או מהיתקלות בקוצים. אולם באפלה, איש אינו רואה אותו כדי לסייע לו, מה שמעצים את בדידותו ופחדו.
כתוצאה מעיוורון ובלבול אלו, וְלֹא תַצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶיךָ. המילה תַצְלִיחַ משמשת כאן כפועל יוצא, כלומר – לא תצליח לכלכל ולסדר את מעשיך כך שיגיעו למטרה הרצויה [אבן עזרא, ביאור יש"ר].
הסביבה והאויבים ינצלו את חוסר האונים הזה, וְהָיִיתָ אַךְ עָשׁוּק וְגָזוּל. כל מי שיחפוץ לשדוד אותך יעשה זאת באין מפריע [אבן עזרא, העמק דבר, רש"ר הירש]. מאחר שהמושג "עושק" מתייחס בדרך כלל להלנת שכר, דבר שפחות מתאים להקשר כאן, מפרשים כי עָשׁוּק (הנכתב באות שי"ן ימנית [מנחת שי]) משמעו שיהיה ערעור וסכסוך תמידי בכל מעשיך [רש"י, שפתי חכמים]. סכסוכים אלו יגררו אותך למשפטים שבהם תפסיד שלא כדין, וכך תיוותר גָזוּל [דברי דוד]. השפלה זו תהיה כה עמוקה, עד שהאויב יגזול מהאדם את אשתו, ביתו ורכושו [רלב"ג].
המילה אַךְ משמשת לשון מיעוט והגבלה, ויש בה שתי נקודות מבט הפוכות: מחד, היא מדגישה את ייחודיות הסבל, שכן שום אומה אחרת לא תרד לשפל עמוק כל כך כמו ישראל [רבנו בחיי]. מאידך, היא מסמנת גבול לסבל, שכן העושק לא יהיה מוחלט עד כדי כליה, וזאת כדי להשאיר פתח לאדם לפנות בחזרה אל ה' ולא לעזוב אותו [שפתי כהן].
הקללה נחתמת במילים וְאֵין מוֹשִׁיעַ – לא יהיה לך כוח, יכולת או ידיים לעשות דבר כדי להתנגד ולהציל את עצמך מאובדן הרכוש והזכויות [העמק דבר, ביאור שטיינזלץ].