קרה לכם פעם שהייתם חייבים לבקש משהו חשוב ממישהו אחר, והרגשתם שאתם קצת תלויים בו עד שתחזירו לו? התורה מזהירה אותנו ממצב דומה שבו נאבד את העצמאות שלנו. מוקדם יותר הובטח לנו שאם נלך בדרך הנכונה נהיה מצליחים ונוכל להלוות ולעזור לאחרים, אבל כאן המצב מתהפך לחלוטין.
נאמר לנו הוּא יַלְוְךָ, כאשר המילה הוּא מתכוונת לאדם הזר שחי בתוכנו. במקום שאנחנו נעזור לו, הוא זה שיצליח מאוד בעסקים ואנחנו נצטרך ללוות ממנו כסף. בגלל התלות הזו, הוּא יִהְיֶה לְרֹאשׁ, כלומר הזר יהפוך להיות המוביל, המצליח והחכם, ואילו עלינו נאמר וְאַתָּה תִּהְיֶה לְזָנָב. הסיבה לכך היא שברגע שאדם חייב כסף וזקוק לעזרה ממישהו אחר, הוא מרגיש קצת משועבד אליו. התלות הזו גורמת למי שמלווה את הכסף להיות המנהיג והראש, ולמי שלווה את הכסף להיות נגרר אחריו, ממש כמו זנב.