קרה לכם פעם שעשיתם משהו רק כי ביקשו מכם, אבל בלב בכלל לא התכוונתם לזה? התורה מלמדת אותנו שקיום מצוות הוא לא רק רשימה של משימות שצריך לסיים כדי לצאת ידי חובה. המטרה האמיתית היא הקשר הפנימי שלנו עם ה'. המילה לְיִרְאָה מלמדת אותנו שהתכלית של כל המצוות היא להגיע ליראת שמים, כלומר לכבוד עצום כלפי ה'. אי אפשר לקיים מצוות רק בגלל פחד מאנשים אחרים או כי אנחנו רוצים שכולם יראו אותנו. קיום מצוות כזה הוא חיצוני, וה' רוצה את הלב שלנו.
עם זאת, רגש בלבד אינו מספיק. התורה אומרת תִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת, כי אנחנו חייבים גם לקיים את המצוות במעשים שלנו. המעשים והלב חייבים ללכת יחד. אולי תשאלו את עצמכם, איך אפשר לקיים את כׇּל־דִּבְרֵי הַתּוֹרָה כשחלק מהמצוות תלויות בארץ ישראל ואי אפשר לקיים אותן כשנמצאים רחוק? ההסבר הוא פשוט, אם אנחנו משתדלים לקיים את מה שאנחנו יכולים, ובלב אנחנו באמת מתכוונים ורוצים לקיים את השאר כשנוכל, ה' מחשיב לנו את זה כאילו קיימנו את כל התורה כולה.
אנחנו לומדים גם על הגדולה של ה'. התורה קוראת לו הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא. ה' הוא המרכז של העולם, והוא מכבד ונותן המון טוב למי שהולך בדרך הנכונה, אבל גם מקפיד עם מי שבוחר למרוד. השילוב של המילים יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בא להזכיר לנו שה' הוא גם מלא רחמים ואהבה שמשגיח עלינו באופן אישי, וגם שופט צדק שבוחן את המעשים שלנו.